כיצד יש לחשב היטל השבחה כאשר נכס מצוי בשכונת שיקום, נמכר לצד שלישי, והתכנית מאפשרת גם הרחבת דירה קיימת וגם תוספת יחידות דיור?
פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בבר"מ 2041/21, בעניין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נגד בעלי זכויות בדירות מגורים בשכונת שיקום, הוא אחד מפסקי הדין החשובים שניתנו בשנים האחרונות בתחום היטל ההשבחה. פסק הדין עוסק בשאלה מקצועית, משפטית ושמאית מורכבת: האם פטור מהיטל השבחה החל על מקרקעין למגורים בשכונת שיקום חל גם כאשר מימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר, ולא בדרך של היתר בנייה.
החשיבות של פסק הדין אינה רק משפטית. מבחינה שמאית, מדובר בפסק דין שמחייב הסתכלות מדויקת יותר על מקור ההשבחה. לא די לשאול האם הנכס נמצא בשכונת שיקום. לא די לשאול האם מדובר במכירה או בהיתר בנייה. ולא די לקבוע כי השימוש המיטבי הוא הריסה ובנייה מחדש. לפי פסק הדין, יש לבחון מהו רכיב ההשבחה שמקורו בשיפור יחידת הדיור הקיימת, ומהו רכיב ההשבחה שמקורו בבנייה חדשה או בתוספת יחידות דיור.
זו נקודת המפתח של פסק הדין: הפטור אינו נשלל באופן גורף במכר, אך הוא גם אינו ניתן באופן גורף על כל ההשבחה.
מהו הפטור מהיטל השבחה בשכונת שיקום?
סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה קובע פטור מהיטל השבחה לגבי השבחה במקרקעין למגורים המצויים ביישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף. מדובר בפטור ייחודי, שמטרתו אינה להעניק הטבה כללית לכל בעל נכס, אלא לקדם את מטרות פרויקט שיקום השכונות: שיפור תנאי המגורים, שיפור הבניינים הקיימים, ועידוד שיקום המרקם הבנוי באזורים שהוגדרו כשכונות שיקום.
היטל השבחה, ככלל, מוטל כאשר שווי המקרקעין עולה עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג. שיעור ההיטל הוא מחצית מההשבחה. החבות נוצרת במועד האירוע התכנוני, אך התשלום נדחה למועד מימוש הזכויות – למשל בעת מכר, קבלת היתר בנייה או התחלת שימוש בפועל.
לכן, כאשר בעל דירה מוכר נכס בשכונת שיקום, עולה שאלה מעשית מאוד: האם עצם העובדה שהנכס מצוי בשכונת שיקום פוטרת אותו מהיטל השבחה? התשובה לאחר פסק הדין היא: לא בהכרח. צריך לבדוק מה בדיוק יצר את ההשבחה.
הרקע לפסק הדין: תכניות משביחות, דירות קיימות ומכר נכסים
במקרה שנדון בבית המשפט העליון, המשיבים היו בעלי זכויות בדירות מגורים באזור שהוכרז כשכונת שיקום במסגרת פרויקט שיקום שכונות. ביחס לנכסים נערכו חוות דעת שמאיות, ובחלק מהמקרים נמצא כי התכנון המיטבי הוא הריסת המבנים הקיימים ובנייתם מחדש, בין היתר בשל תכניות המאפשרות תוספת יחידות דיור. בעקבות מכירת הזכויות בנכסים, חייבה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב את בעלי הזכויות בהיטל השבחה. בעלי הזכויות טענו כי הם זכאים לפטור מכוח סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית.
ועדת הערר קיבלה את העררים. בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב דחה את ערעור הוועדה המקומית. הוועדה המקומית פנתה לבית המשפט העליון, והשאלה העקרונית שהונחה בפניו הייתה האם הפטור מהיטל השבחה בשכונת שיקום חל גם בעת מימוש זכויות בדרך של מכר, ואם כן – באיזה היקף.
ההלכות הקודמות: עמאש ודיסקין
כדי להבין את פסק הדין החדש, חייבים להבין את שתי ההבחנות שקדמו לו.
בעניין עמאש נקבע כי הפטור בשכונת שיקום אינו חל על בנייה חדשה על מגרש ריק. בית המשפט הדגיש כי תכלית הפטור אינה לעודד בנייה חדשה כשלעצמה, אלא לשפר ולשקם את הקיים בתוך שכונת השיקום. כלומר, הפטור מכוון בראש ובראשונה להרחבת דירה קיימת או לשיפור תנאי מגורים קיימים.
בעניין דיסקין נקבע כי גם הוספת יחידות דיור נחשבת, לצורך הפטור, כבנייה חדשה. לכן, כאשר ההשבחה נובעת מתוספת יחידות דיור, אין לראות בכך שיפור של יחידת דיור קיימת בלבד. המשמעות היא שהפטור מהיטל השבחה אינו חל על רכיב ההשבחה שמקורו ביצירת יחידות דיור חדשות.
פסק הדין החדש לא ביטל את עמאש ולא סטה מדיסקין. להפך: הוא בנה עליהם. החידוש הוא באופן שבו יש ליישם את ההבחנה הזאת כאשר מימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר.
השאלה המרכזית: האם מכר שולל את הפטור מהיטל השבחה?
הוועדה המקומית והיועצת המשפטית לממשלה טענו כי אין להחיל את הפטור כאשר מימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר. לשיטת היועמ״שית, אף שמכר עשוי לסייע לתושב השכונה המוכר את זכויותיו, אין בו כדי לקדם את תכליתה המרכזית של הוראת הפטור – שיקום המבנים והשכונה – ולכן אין להחיל את הפטור בנסיבות אלו.
בית המשפט העליון דחה את הגישה הזאת כגישה גורפת מדי.
השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין המרכזי, קבע כי אין עיגון לשוני ברור לשלילת הפטור רק משום שמימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר. כאשר המחוקק רצה להגביל פטור מסוים לדרך מימוש מסוימת, הוא ידע לעשות זאת במפורש. בהוראת הפטור של שכונת שיקום אין תנאי הקובע שהפטור יחול רק בעת היתר בנייה ולא בעת מכר.
עם זאת, בית המשפט לא קבע שכל מכר בשכונת שיקום פטור מהיטל השבחה. כאן נמצאת ההבחנה החשובה ביותר בפסק הדין.
ההלכה החדשה: לא בודקים רק את דרך המימוש, אלא את מקור ההשבחה
לפי פסק הדין, כאשר מדובר במכר של נכס בשכונת שיקום, יש להבחין בין שני סוגים של השבחה:
השבחה שמקורה באפשרות לשפר את יחידת הדיור הקיימת – למשל הרחבת דירה קיימת, שיפור תנאי המגורים או הריסה ובנייה מחדש של אותה יחידת דיור, כאשר התוצאה היא שיפור הקיים.
לעומת זאת, השבחה שמקורה בבנייה חדשה – למשל תוספת יחידות דיור חדשות, בנייה על מגרש ריק או תוספת זכויות שאינן ניתנות לייחוס לשיפור יחידת הדיור הקיימת.
רק הסוג הראשון עשוי ליהנות מהפטור. הסוג השני חייב בהיטל השבחה.
כלומר, פסק הדין יוצר מנגנון שמאי של פיצול ההשבחה: חלק מההשבחה עשוי להיות פטור, וחלק אחר עשוי להיות חייב בהיטל השבחה.
הריסה ובנייה מחדש: האם מדובר בשיפור הקיים או בבנייה חדשה?
אחת הנקודות החשובות בפסק הדין היא שבית המשפט לא קיבל כלל אוטומטי שלפיו הריסה ובנייה מחדש שוללת את הפטור. זו נקודה קריטית.
אם ההריסה והבנייה מחדש נועדו להחליף את יחידת הדיור הקיימת ביחידת דיור משופרת או מורחבת, ייתכן שמדובר בשיפור הקיים. במקרה כזה, עצם העובדה שהפתרון התכנוני־שמאיי הוא הריסה ובנייה מחדש אינה שוללת בהכרח את הפטור מהיטל השבחה.
לעומת זאת, אם ההריסה והבנייה מחדש כוללות גם תוספת יחידות דיור חדשות, הרי שרכיב ההשבחה הנובע מהיחידות החדשות אינו נהנה מהפטור. במקרה כזה יש צורך להפריד בין ההשבחה שנובעת משיפור הדירה הקיימת לבין ההשבחה שנובעת מתוספת יחידות דיור.
זו הבחנה שמאית עדינה, אך חשובה מאוד. היא מונעת מצב שבו כל פרויקט של הריסה ובנייה מחדש ייחשב אוטומטית כבנייה חדשה החייבת במלואה בהיטל השבחה, אך גם מונעת מצב הפוך שבו כל פרויקט כזה יקבל פטור מלא.
שלושת המצבים שקבע בית המשפט העליון
פסק הדין מתווה שלושה מצבים עיקריים לצורך יישום הפטור במכר.
מצב ראשון: התכנית מאפשרת רק שיפור של הקיים
אם האירוע התכנוני מאפשר רק שיפור של יחידת הדיור הקיימת – למשל הרחבת דירה קיימת ללא תוספת יחידות דיור – הפטור יחול באופן מלא, גם אם מימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר.
במצב כזה אין חשש שהפטור ניתן בפועל בגין בנייה חדשה. כל ההשבחה נובעת משיפור הקיים, ולכן היא נכנסת לתכלית הפטור.
מצב שני: התכנית מאפשרת רק בנייה חדשה
אם האירוע התכנוני מאפשר רק בנייה חדשה, ולא ניתן לייחס את ההשבחה לשיפור יחידת דיור קיימת, הפטור לא יחול.
כך למשל, כאשר מדובר במגרש ריק, או כאשר ההשבחה נובעת רק מתוספת יחידות דיור חדשות, אין מדובר בשיפור הקיים. במצב כזה, לפי הלכות עמאש ודיסקין, אין תחולה לפטור מהיטל השבחה.
מצב שלישי: התכנית מאפשרת גם שיפור הקיים וגם בנייה חדשה
זה המצב המורכב והנפוץ יותר. כאשר התכנית מאפשרת גם הרחבת יחידת דיור קיימת וגם תוספת יחידות דיור חדשות, יש לבצע פיצול שמאי של ההשבחה.
במקרה כזה, הפטור יחול רק על ההשבחה שמקורה בשיפור הקיים. יתרת ההשבחה, שמקורה בבנייה חדשה או בתוספת יחידות דיור, תחויב בהיטל השבחה.
בית המשפט אף מתייחס למצב שבו קיימת אי־ודאות כיצד הרוכש ינצל בעתיד את הזכויות. במצב כזה אין לשלול את הפטור, אך יש להגביל אותו להשבחה המרבית שניתן לייחס לשיפור הקיים בלבד. כל יתרת ההשבחה תחויב בהיטל השבחה.
המשמעות השמאית: צריך לחשב שני ערכי “מצב חדש”
פסק הדין מחייב חשיבה שמאית מדויקת יותר בחוות דעת היטל השבחה. כאשר נמכר נכס בשכונת שיקום, לא תמיד נכון לבצע חישוב רגיל של מצב קודם מול מצב חדש בלבד. במקרים המתאימים, יש לבחון את ההשבחה בשתי שכבות.
השכבה הראשונה היא שווי המקרקעין לאחר האירוע התכנוני לפי השימוש היעיל והמיטבי, כלומר לפי מלוא הפוטנציאל התכנוני שמייצר את השווי הגבוה ביותר.
השכבה השנייה היא שווי המקרקעין לאחר האירוע התכנוני תחת הנחה שההשבחה תנוצל רק לצורך שיפור הקיים – למשל הרחבת יחידת הדיור הקיימת, ללא תוספת יחידות דיור חדשות.
הפער בין השווי לפי השימוש המיטבי המלא לבין השווי לפי שיפור הקיים בלבד עשוי לייצג את רכיב ההשבחה החייב בהיטל השבחה. מנגד, רכיב ההשבחה שניתן לייחס לשיפור הקיים בלבד עשוי להיות פטור.
זהו לב החידוש השמאי בפסק הדין. בית המשפט מעביר את מרכז הכובד משאלה בינארית – “פטור או חייב” – לשאלה שמאית־אנליטית: איזה חלק מההשבחה מיוחס לשיפור הקיים, ואיזה חלק מיוחס לבנייה חדשה.
דוגמה מספרית פשוטה
נניח כי דירה קיימת בשכונת שיקום נהנית מתכנית משביחה. התכנית מאפשרת שתי אפשרויות:
הרחבת הדירה הקיימת, שמעלה את שווי הנכס ב- 300,000 ₪.
או לחלופין, הריסה ובנייה מחדש עם תוספת יחידות דיור, שמעלה את שווי הנכס ב־900,000 ₪.
במקרה כזה, לפי פסק הדין, אין לומר שכל ההשבחה פטורה רק משום שהנכס מצוי בשכונת שיקום. מצד שני, אין לומר שכל ההשבחה חייבת רק משום שמדובר במכר.
החלק שניתן לייחס להרחבת הדירה הקיימת – 300,000 ₪ – עשוי ליהנות מהפטור.
היתרה, כלומר 600,000 ₪, שמקורה בתוספת האפשרית מעבר לשיפור הקיים, תחויב בהיטל השבחה. מאחר ששיעור היטל ההשבחה הוא מחצית מההשבחה, החיוב בגין רכיב זה יהיה 300,000 ₪, בכפוף כמובן לבדיקה שמאית, משפטית ותכנונית מלאה.
מדוע פסק הדין חשוב לבעלי דירות?
בעלי דירות בשכונות שיקום עלולים לקבל דרישות היטל השבחה משמעותיות בעת מכירת דירה. עד פסק הדין, שאלת הפטור במכר הייתה נתונה למחלוקת ממשית. היו ועדות מקומיות שטענו כי מכר שולל את הפטור. מנגד, בעלי זכויות טענו כי אין בסיס לשלול את הפטור כאשר החוק אינו קובע הבחנה בין מכר לבין היתר.
פסק הדין מבהיר כי מכר אינו שולל את הפטור באופן אוטומטי. זו קביעה חשובה מאוד לבעלי נכסים. עם זאת, בעל נכס אינו יכול להניח כי עצם הימצאות הנכס בשכונת שיקום מבטיחה פטור מלא מהיטל השבחה.
לכן, בכל מכירה של נכס בשכונת שיקום, יש לבדוק את דרישת היטל ההשבחה בזהירות. ייתכן שהוועדה המקומית חישבה את ההשבחה כולה כהשבחה חייבת, מבלי להפריד בין רכיב שיפור הקיים לבין רכיב הבנייה החדשה. במקרה כזה עשויה להיות עילה להגשת שומה נגדית או נקיטת הליך מתאים להפחתת היטל ההשבחה.
מדוע פסק הדין חשוב ליזמים ולרוכשים?
גם יזמים ורוכשים צריכים להבין את פסק הדין. כאשר רוכשים נכס בשכונת שיקום, במיוחד נכס ישן עם זכויות בנייה נוספות, שאלת היטל ההשבחה משפיעה ישירות על כדאיות העסקה.
אם קיימת דרישת היטל השבחה, יש לבדוק האם היא משקפת רק את רכיב ההשבחה החייב, או שמא היא כוללת גם רכיב שהיה צריך להיות פטור. מנגד, אם המוכר מניח שיהיה פטור מלא, יש לבדוק האם קיימת תוספת יחידות דיור או בנייה חדשה שעלולה ליצור חיוב בהיטל השבחה.
במילים פשוטות: פסק הדין מחייב בדיקה מוקדמת ומדויקת לפני חתימה על הסכם מכר. אי־בדיקה של היטל ההשבחה עלולה להשפיע על התמורה נטו, על חלוקת התשלומים בין הצדדים ועל ניהול המשא ומתן.
מה צריכה לכלול בדיקת שמאי מקרקעין במקרה כזה?
כאשר נבחנת דרישת היטל השבחה בשכונת שיקום, שמאי מקרקעין צריך לבדוק בין היתר:
האם הנכס מצוי בתחום הכרזה תקפה של שכונת שיקום.
מהו האירוע התכנוני המשביח – תכנית, הקלה או שימוש חורג.
מהו מועד אישור התכנית ומהו המצב הקודם.
האם קיימת יחידת דיור קיימת שניתן לייחס לה שיפור.
האם התכנית מאפשרת הרחבת דירה קיימת.
האם התכנית מאפשרת תוספת יחידות דיור חדשות.
האם מדובר בבנייה חדשה בלבד, בשיפור הקיים בלבד, או בשילוב של השניים.
מהו השווי במצב החדש לפי השימוש היעיל והמיטבי.
מהו השווי במצב החדש בהנחה של שיפור הקיים בלבד.
מהו רכיב ההשבחה הפטור ומהו רכיב ההשבחה החייב.
האם הוועדה המקומית ביצעה את ההבחנה הנדרשת לפי פסק הדין.
מדובר בבדיקה שמאית־משפטית משולבת. לא מספיק להכיר את התכנית. צריך להבין את הפסיקה, את הוראות התוספת השלישית, את מנגנון המימוש ואת אופן חישוב ההשבחה.
הטעות הנפוצה: לחשוב שהפטור הוא “הכול או כלום”
אחת המסקנות החשובות מפסק הדין היא שהדיון בפטור מהיטל השבחה בשכונת שיקום אינו דיון של הכול או כלום.
הוועדה המקומית לא יכולה לומר באופן גורף: מדובר במכר, ולכן אין פטור.
בעל הנכס לא יכול לומר באופן גורף: מדובר בשכונת שיקום, ולכן יש פטור מלא.
השאלה הנכונה היא: מהו מקור ההשבחה?
אם מקור ההשבחה הוא שיפור יחידת הדיור הקיימת – הפטור עשוי לחול.
אם מקור ההשבחה הוא בנייה חדשה או תוספת יחידות דיור – הפטור לא יחול.
אם קיימים שני הרכיבים – יש לבצע הפרדה.
זו בדיוק הנקודה שבה שמאות מקרקעין מקצועית יכולה להשפיע באופן מהותי על גובה החיוב בהיטל השבחה.
האם פסק הדין מקל או מחמיר עם בעלי דירות?
התשובה המדויקת היא: פסק הדין מאזן.
מצד אחד, פסק הדין מקל עם בעלי דירות בכך שהוא דוחה את העמדה שלפיה מכר שולל אוטומטית את הפטור מהיטל השבחה. זו קביעה משמעותית, במיוחד בשכונות ותיקות שבהן בעלי דירות רבים אינם בעלי יכולת כלכלית לממש בעצמם את הזכויות בדרך של היתר בנייה.
מצד שני, פסק הדין מחמיר עם בעלי דירות בכך שהוא אינו מאפשר פטור מלא כאשר ההשבחה כוללת רכיב של בנייה חדשה או תוספת יחידות דיור. במקרים כאלה, הפטור מוגבל רק לרכיב שניתן לייחס לשיפור הקיים.
לכן, פסק הדין אינו “ניצחון מלא” של בעלי הדירות ואינו “ניצחון מלא” של הוועדות המקומיות. הוא יוצר מבחן מקצועי המחייב ניתוח של רכיבי ההשבחה.
המשמעות לערעור על היטל השבחה
במקרים רבים, דרישת היטל השבחה אינה סוף פסוק. כאשר מתקבלת דרישה לתשלום היטל השבחה בגין מכירת נכס בשכונת שיקום, יש לבחון האם קיימת עילה להפחתת החיוב.
לאחר פסק הדין, בחינת שומת היטל השבחה במקרקעין המצויים בשכונת שיקום אינה יכולה להיעשות עוד כבדיקה בינארית של “פטור מלא” או “חיוב מלא”. בהתאם לפסק הדין, יש לבחון אם ההשבחה נובעת מרכיב שניתן לנצלו לשיפור או הרחבת יחידת דיור קיימת – שאז עשוי לחול הפטור – או מרכיב שעניינו תוספת יחידות דיור חדשות, שלגביו הפטור אינו חל. מכאן, במקרים מתאימים, עשויה להתעורר מחלוקת שמאית ביחס לאופן ייחוס ההשבחה בין הרכיב הפטור לבין הרכיב החייב.
סיכום: פסק דין חשוב לכל מי שמוכר נכס בשכונת שיקום
פסק הדין בבר"מ 2041/21 הוא פסק דין מרכזי בתחום היטל ההשבחה. הוא קובע כי פטור מהיטל השבחה בשכונת שיקום אינו מוגבל רק למימוש בדרך של היתר בנייה, והוא עשוי לחול גם בעת מכר. עם זאת, הפטור אינו חל באופן אוטומטי על כל ההשבחה.
הכלל שנקבע הוא ברור: יש להבחין בין השבחה שמקורה בשיפור יחידת דיור קיימת לבין השבחה שמקורה בבנייה חדשה או בתוספת יחידות דיור. הפטור יחול רק על רכיב שיפור הקיים. יתרת ההשבחה תחויב בהיטל השבחה.
מבחינה מעשית, כל בעל נכס, רוכש, יזם או עורך דין העוסק בעסקה בשכונת שיקום צריך לבדוק את דרישת היטל ההשבחה באופן מקצועי. לעיתים, בדיקה שמאית נכונה יכולה להביא להפחתה משמעותית של החיוב. לעיתים, היא תמנע הסתמכות שגויה על פטור שאינו חל במלואו.
בכל מקרה של דרישת היטל השבחה בשכונת שיקום, ובפרט בעת מכירת נכס ישן עם זכויות בנייה, מומלץ לבצע בדיקה שמאית ומשפטית מעמיקה לפני תשלום הדרישה או לפני חתימה על הסכם מכר.
שאלות נפוצות על היטל השבחה בשכונת שיקום
האם כל דירה בשכונת שיקום פטורה מהיטל השבחה?
לא. עצם העובדה שהדירה נמצאת בשכונת שיקום אינה מבטיחה פטור מלא מהיטל השבחה. יש לבדוק מה מקור ההשבחה. אם ההשבחה נובעת משיפור יחידת דיור קיימת, ייתכן שהפטור יחול. אם ההשבחה נובעת מתוספת יחידות דיור או מבנייה חדשה, הפטור לא יחול על רכיב זה.
האם מכירת דירה בשכונת שיקום שוללת את הפטור?
לא באופן אוטומטי. לפי פסק הדין של בית המשפט העליון, הפטור מהיטל השבחה עשוי לחול גם כאשר מימוש הזכויות נעשה בדרך של מכר. עם זאת, יש לבחון את רכיבי ההשבחה ולהפריד בין רכיב פטור לרכיב חייב.
האם הריסה ובנייה מחדש נחשבת תמיד לבנייה חדשה?
לא. אם ההריסה והבנייה מחדש מיועדות לשיפור יחידת הדיור הקיימת, ייתכן שהרכיב הזה ייחשב כשיפור הקיים. אם במסגרת ההריסה והבנייה מתווספות יחידות דיור חדשות, רכיב ההשבחה הנובע מהיחידות החדשות לא יהיה פטור מהיטל השבחה.
מה עושים אם קיבלתי דרישת היטל השבחה בגין נכס בשכונת שיקום?
יש לבדוק את השומה לעומק. במיוחד חשוב לבדוק האם הוועדה המקומית הבחינה בין השבחה שמקורה בשיפור הקיים לבין השבחה שמקורה בבנייה חדשה. אם לא נעשתה הבחנה כזו, ייתכן שיש מקום לשומה נגדית או להליך להפחתת היטל ההשבחה.
למה חשוב לערב שמאי מקרקעין במקרה כזה?
משום שהחישוב לאחר פסק הדין אינו טכני בלבד. יש צורך בניתוח תכנוני, משפטי ושמאי: מה התכנית מאפשרת, מהו השימוש המיטבי, מהו רכיב שיפור הקיים, מהו רכיב הבנייה החדשה, ומהו סכום ההשבחה החייב לעומת הפטור.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או שמאי ומובא להתרשמות בלבד.
כמו כן, זהו מידע מתומצת ואין להסתמך עליו.
למשרדנו ניסיון רב בהגשת שומה אחרת/השגה על שומות והיטלי השבחה של הועדות והצלחות רבות.
לכל שאלה ניתן לפנות אלינו ונשמח לעזור.
